קוראים לי דן, אני בן 25, שירתי בסדיר 202, כך שיש לנו נציגות יפה. אני קשר מג"ד במילואים בחטיבת הצנחנים הצפונית 226 בגדוד 9263. בהקפצה ב-7 באוקטובר לגבול הצפון התגייסו גדודית הרבה מעבר למצופה. לא התגייסנו כי החוק חייב אותנו אלא בגלל שאלה הערכים שלנו. מה שלא ידענו הוא שאנחנו עתידים לשלם על אותם ערכים בריבית דריבית. בסבב הראשון והשני היינו בהתבצרות תחת אש בתחושת נרדפות, בסבב השלישי כבר יצאנו להתקפה בזכות החלטה נחושה של הדרג המדיני להחזיר את תושבי הצפון הביתה לשטח המדינה הריבוני שלנו. באותו סבב רק מהגדוד שלי איבדנו חברים יקרים וגיבורים, ולד, שגיא, בני, יבגני, ארז ואורן, ה' ייקום דמם. ממש השבוע אנחנו מציינים שנה מאז נפילתם בקרב של ארבעה מהם. העורף עייף ומותש. התקבלה החלטה בסבב הרביעי לאפשר יציאות הביתה של שבוע-שבוע, מיותר לציין שיש לכך השלכות על רמת המוכנות בהגנה ובהתקפה במקרה של אירוע, גם אם הוא לא יהיה בהיקפים של ה-7 באוקטובר. אנחנו צריכים עוד לוחמים בחיל הרגלים בדחיפות, אנשים שנוכל לסמוך עליהם שיודעים לקחת אחריות ולשים הכול בצד כשנקראים לדגל, במיוחד כשבחלוף הזמן זה נהיה קשה יותר ויותר. לפעמים אני שואל את עצמי לאן זה הולך, איפה העתיד פה, למה כשזה מגיע לאינטרס של האזרח שעושה את המוטל עליו קל למסמס אותו. בין החברים למחלקה כחצי הפסיקו לבוא, לאחד בעיות בנישואים, לאחר דחיית לימודים, גם לי, עסקים שלא שורדים בלעדיהם וזאת הגזרה על הציבור שמשרת היום את המדינה. אני סטודנט בשנה שלישית שעדיין עושה קורסים משנה א' בחלוף שנתיים. כמדינה ששואפת לשוויון בן האזרחים, כל עוד התיקון לחוק המוצע מדבר על יעדי גיוס מגזריים הוא לא יהיה שוויוני. הבעיה מתחילה שם, ואם אני מקבל צו באופן אישי וללא תלות באם השכן או המגזר שלי מתגייס כך צריך להיות לכל האזרחים במדינה, לדעתי. המתנגדים לדעתי יגידו מה עם הערבים, למה הם לא משרתים, הטיעון הזה הוא ענייני וגם במגזר הזה יש עוולות שכדאי לתקן, אבל זה לא מספק לנו מענה. זה האחים שלכם ששומרים עליכם מפני אלה שרק רוצים להרוג אותנו כי אנחנו יהודים, זו קודם כל הבעיה שלנו. אחרים יגידו הצבא יחלן אותם וירחיק אותם מאורח חייהם. צה"ל עשה צעדים משמעותיים בניסיון לגייס מרצון את המלש"בים החרדים והנגשת המסגרת הצבאית לאורח חייהם. אדם שרוצה לתרום יגיד אנחנו נטפל בהנגשה, רק תנו לנו להתגייס, לצערי זה לא המצב. יש כאן משחק הגדרות על מיהו חרדי, תלמיד ישיבה, כמה אנשים ייצגו עלייה בשיעורי הגיוס המגזריים, מסלולי שירות לאומי מול ביטחוני, מי הסמכות המפקחת ועוד כנראה כמה משחקים שפספסתי. קודם כל תודה רבה, ביסמוט, על הנכונות להוריד לנו את ימי המילואים בעתיד, אני מעריך את זה מאוד. כולנו מבינים שמדובר בתהליך שעשוי לקחת שנים. לפעמים כשמסתכלים על ההיסטוריה ועל שינויים חברתיים שקרו ניתן להתבלבל כאילו הם קרו מעצמם, אבל המציאות היא לא כזאת, כאן מדובר על לתקן עוול של עשרות שנים. לא יהיה קל להזיז ציבור שלם מאזור הנוחות שלו, אך אני בטוח שבתוך עשור או שניים לשרת שירות צבאי ייראה לחרדי מן השורה דבר הגיוני ואפילו רצוי. יש צמתים מרכזיים בהיסטוריה שאם עושים בהם פנייה לא נכונה נכנסים לכביש מהיר וכבר אין דרך חזרה מהם. כאן מדובר בצומת הזה. מפריע לי שהוועדה נהייתה משחק של כותרות, מי מגיע למהדורה המרכזית. חלקכם אולי חוששים לתפקיד שיהיה לכם בשנה הבאה אם תצביעו נגד, אבל אני אומר לכם, אתם תאבדו את אמון הציבור אם אינטרס פוליטי יוביל אתכם. יש פה פיל בחדר שלחלק מחברי הכנסת אולי לא נוח לומר אותו בקול, אני חושב שאתם הולכים להתחלק מחדש לשניים, אלו שרוצים בטובת האזרחים במדינה ואלו שרוצים בטובת עצמם. תבחרו באיזה צד של ההיסטוריה אתם. תודה רבה לכל חברי הכנסת שרוצים להוריד לנו את ימי המילואים, זה לא מובן מאליו, ובעצם כינוס הוועדה הוא דבר חשוב, וזהו, אני סיימתי.